לילדה שבי,
ילדה, אני מגישה לך את אמא אדמה
כך מבין שתי ידיים
לעיתים רגבים רגבים
לעיתים פוריה, או צחיחה
לעיתים ספוגת שמש
לעיתים עטופה בחושך
אך היא שם
איספי אותה בשתי ידייך הקטנות
שחקי איתה, היא קוראת לך לשחק
למשש, להתפלש בה, אמא אדמה
היא אמך, ממנה נאמר כי באת
הריחי, תני לה למלא בניחוחתיה את ריאותייך
מריח הענבים בכרם, ריח הפרות במרעה
ריח הירוק של האחו הגולש לרגלייך
ריח ציפור המתקשה מעוף
סיפגי אותה, היא אמך
מרחי אותה על פנייך
תני לה לעטוף אותך בכל שיש בה
יש בה את כל הדרוש לצמיחה שלך
היא תספוג מכתך כשתפלי
היא תכסך בעיציה כשתרטבי מהמטר
היא תרשה לך ללכת לאן שתרצי
היא תנתב רגלייך
היא תורה לך כיוונים
היא תלטף בידיי הרוח
היא תעטוף במעיל יופיה, בראי פלאייה
התבשמי ילדה, אמך תמיד תחזיק, ותמיד תהייה חזקה
תמיד תעודד, אם תהיי קשובה מספיק
יש בה את כל סודות העולם ללמד אותך
חבקי ילדה בזרועותייך הקטנות
את מאורות השמיים
אלה יאירו את דרכך
ילמדו אותך את דרך האהבה
חבקי את איתני הטבע
שחוזקם יחברך לשורשים, לאדמה
לעבר, לשהיה
הקשיבי להם איתנים
ראי בהם מורייך
ראי בהם את השנים
התהדרי במעיל החום והקור, במעיל הזריחה והשקיעה
פרשי ידייך לארבע קצבי ושאי לאן שאמך תוביל
התהדרי בעונות השונות וברכי עליהן
והחשוב ביותר, אולי
שימי ליבך בניסתר שביקום
בפלאי
שאי ילדה יפה עיניים נוצצות
לכל שחדש, שלא מוכר
ולעולם אל תתני לפחדים
להשחיר את דרך האבנים הצהובה
עליה תדרכי בחייך
אוהבת, יעל
