להתפלש בחיים זה מושג חדש שאני מתחילה לגלות עם עצמי. מעין ראיה מנקודת מבט שונה. במקום להסתכל על החיים כמו שהם, על כל מה שהם מביאים, כולל הביכסה והלכלוך, והקשה שבהם, להסתכל מתוכם מתוך קבלה ואהבה, וראיית השלמות בחוסר השלמות, על כל מה שמביאים החיים.
ואז המחזור החודשי הופך קסם, כי מתוכו אנו צומחות להיות נשים ואמהות. והפחדים, מלמדים אותנו להיות חזקות יותר, יציבות יותר, ושלמות עם מי שאנחנו. החלקה על בננה מלמדת אותנו ללמוד ליפול נכון יותר, ובגידה מלמדת אותנו לשמור על עצמינו, ובזה על סביבתיינו ממקום נכון, מקום של ראיה בהירה, את החיים על מה שהם.
כשאני מתפלשת בחיים אני בוחרת להשתמש בחושיי, מבלי להסס, אני רואה יותר, שומעת יותר, מרגישה, חושבת, מתבססת יותר על האנטואציה שלי. אני חיה את החיים ולא מפחדת לנסות, לא מהססת לחיות, ולא נשארת מאחור כשהחיים קוראים לי להצטרף.
אז קחו לכן יום אחד בשבוע, יום ללא פחדים. יום בהן אתן מזהות את הפחד בבטן כשהו מזדחל וחודר, או כשהו מגיע ומתיישב בגרון. לכל פחד מקום משלו, ישנם פחדים היושבים בבטן, ישנם כאלה הדוקרים את הלב, ישנם הגרים בחזה על בסיס קבוע, אחרים מרסקים לנו את כל הגוף.
אז חפשו פחד כזה בתוככן והחליטו לא להכנע לו, לפחד. ותרו עליו ובדקו עם עצמכן איך הרגשתן.
שלכן,
יעל
